סתימות: עובדות בסיסיות

אם אתם זקוקים לסתימה?

רופא השיניים יכול להשתמש במספר שיטות כדי לקבוע אם יש לכם עששת, לרבות:

התבוננות  — חלק מהכתמים על השיניים עשויים להצביע על עששת, אך לא כל כתם מצביע על בעיה כזו. רופא השיניים ישתמש בפרובּ, מכשיר מתכתי בעל קצה חד, כדי לבדוק אם יש עששת בשן. בשן בריאה האמייל קשה מאוד ויתנגד ללחיצה של הפרובּ. בשן עם עששת האמייל רך יותר והחוד יינעץ בו מעט. יש להשתמש במחדרים בזהירות. לחיצה חזקה מדי עלולה לפגוע בשן בריאה. בנוסף, הוא עלול לפזר לשיניים אחרות בפה חיידקים שיגרמו לעששת.

צבע לאיתור חורים — השניים נשטפות בחומר הצבע. הוא יידבק לאזורים עם עששת ויישטף לחלוטין מאזורים בריאים.

צילומי רנטגן — צילומי רנטגן יראו עששת המתפתחת באמייל בנקודות המפגש בין השיניים וכן בדנטין שמתחת לאמייל. במקרים רבים צילומי הרנטגן אינם מדויקים כשמדובר באיתור חורים קטנים יותר במשטח העליון (משטח הסֶגֶר) של השיניים. בנוסף, סתימות קיימות או שחזורים אחרים לא תמיד מאפשרים לראות אזורים עם עששת.

איתור עששת בעזרת החזר אור לייזר — מוטות קטנים המודדים שינויים, שנגרמים על ידי עששת. הם יעילים במיוחד עבור שקעים וחריצים במשטחים העליונים של שיניים מולריות ופרה-מולריות. עששת אינה הסיבה היחידה לצורך בסתימה. סיבות אחרות כוללות: שיניים סדוקות או שבורות שיניים שחוקות כתוצאה משימוש לא שגרתי, כגון:

• כסיסת ציפורניים

• חריקת שיניים (ברוקסיזם)

• Nail-biting

• שימוש בשיניים כדי לפתוח אריזות (bruxism)

שלבי הסתימה

כאשר אתם באים למרפאת השיניים לביצוע סתימה, ייתכן שתקבלו הרדמה מקומית כדי לאלחש את האזור. בשלב הבא יסיר רופא השיניים את העששת מהשן בעזרת מקדח. ניתן להשתמש גם בלייזר כדי להסיר את העששת.

כדי לקדוח דרך האמייל ולסלק את העששת משתמש רופא השיניים במקדחה ובחרוטי מתכת, הנקראים מקדחים. קיימים מקדחים במגוון מידות וצורות. רופא השיניים בוחר את מקדחים המתאימים לגודל העששת ולמיקומה.

בשלב ראשון משתמש רופא השיניים במקדחה בעלת מהירות גבוהה (זו שמשמיעה את קול היללה המוכר) כדי להסיר את העששת וחלקים רופפים של האמייל. ברגע שהמקדח מגיע לדנטין, השכבה השנייה של השן, עובר רופא השיניים להשתמש במקדחה איטית יותר, מכיוון שהדנטין רך יותר מהאמייל.

ברגע שסולקה העששת כולה, רופא השיניים מעצב את החלל כדי להכינו לסתימה. סוגי סתימות שונים מצריכים הליכי עיצוב שונים כדי להבטיח שהסתימה תישאר במקומה. ייתכן שרופא השיניים יניח בסיס או מצע כדי להגן על מוך השן (שבו נמצאים העצבים). הבסיס או המצע עשויים מקומפוזיט, מיונומר זכוכית, מתחמוצת אבץ ואויגנול (eugenol) או מחומר אחר.

חלק מהחומרים האלה משחררים פלואוריד במטרה להגן על השן מעששת נוספת.

אם רופא השיניים משתמש בסתימת קומפוזיט, הוא חורט (מכין) את השן בעזרת ג'ל חומצתי לפני הכנסת הסתימה. החריטה יוצרת חורים זעירים במשטח האמייל וכשהוא מניח את הסתימה, הקומפוזיט ממלא את החורים. הוא משתמש גם בחומר הדבקה, כך שהסתימה נדבקת לשן בשני אופנים. סתימות קומפוזיט מקטינות את הסיכון של דליפה או היווצרות עששת מתחת לסתימה.

סתימות מסוגים מסוימים מתקשות בעזרת אור מיוחד. בסתימות כאלה מניח רופא השיניים את חומר הסתימה בשכבות ועוצר מספר פעמים כדי להאיר עליו באור חזק. פעולה זו מקשה את החומר ומחזקת אותו.

לבסוף, לאחר מילוי הסתימה, רופא השיניים מלטש את השן ומעצב אותה סופית בעזרת מקדחים.

לאחר סתימה

ישנם אנשים שחשים רגישות לאחר ביצוע סתימה. השן עלולה להיות רגישה ללחץ, לאוויר, למזונות מתוקים ולקור. סתימות קומפוזיט גורמות לרוב לרגישות, אך גם חומרי סתימה אחרים עלולים לגרום לרגישות כזו.

סתימה גבוהה מדי היא הסיבה השכיחה ביותר לכאב שמופיע מיד לאחר התפוגגות ההרדמה. התקשרו לרופא השיניים שלכם וחיזרו למרפאה בהקדם כדי להוריד מעט מגובה הסתימה.

סוג שני של אי-נוחות הוא זרם חד, ה מופיע רק כאשר השיניים נוגעות זו בזו. התופעה מכונה זרם גלווני. הוא נגרם על ידי שתי מתכות (אחת בשן עם הסתימה החדשה ואחת בשן שבה היא נוגעת) שיוצרות זרם חשמלי. תופעה זו יכולה להתרחש, לדוגמה, כשיש סתימת אמלגם בשן תחתונה וכתר זהב בשן שמעליה.

ברוב המקרים האחרים תפחת הרגישות בתוך שבוע עד שבועיים. עד אז, השתדלו להימנע מכל גורם שמעורר אותה. אם השן רגישה במידה קיצונית או שהרגישות אינה פוחתת לאחר שבועיים, התקשרו למרפאת השיניים.

חשוב לעדכן את רופא השיניים שלכם לגבי כל רגישות שאתם חשים. בפעם הבאה שתצטרכו סתימה ייתכן שהרופא ישתמש בחומר אחר ויערוך שינויים במטרה להפחית את הרגישות.

אנשים מגיבים בצורה שונה לחומרים שונים. אין לרופא השיניים שלכם אפשרות לנבא איך השן שלכם תגיב לחומר מסוים. כאשר אתם משוחחים עם רופא השיניים על הרגישות, השתדלו לתאר אותה בצורה מדויקת ככל האפשר. המידע הזה יעזור לו להחליט באיזו פעולה לנקוט. ייתכן שהוא יחליט להוציא את הסתימה ולהכניס חדשה. הוא עשוי גם להוסיף בסיס, מצע או חומר נגד רגישות. אם הסתימה עמוקה מאוד, ייתכן שיידרש טיפול שורש כדי לפתור את הבעיה.

רופא השיניים מלטש את הסתימה לאחר מילויה, אך לפעמים נותרים שוליים חדים שלא ניתן לגלותם מיד בשל ההרדמה. אם אתם מגלים חוד כזה, התקשרו לרופא השיניים וקבעו תור להחלקת המקום בהקדם, כדי למנוע פציעה של הלשון או הפה.

סתימות זמניות

ייתכן שרופא השיניים יעשה סתימה זמנית (בדרך כלל בצבע לבן, שמנת או אפור) אם:

• הטיפול שלכם מחייב יותר מביקור אחד במרפאה.

• רופא השיניים רוצה לחכות זמן-מה כדי לאפשר לשן להחלים.

• יש לכם חור עמוק ומוך השן (שבו נמצאים העצב וכלי הדם) נחשף בזמן הטיפול.

• אתם זקוקים לטיפול חירום בשניים.

סתימה זמנית יכולה לשפר את התחושה בשן מכיוון שהסתימה אוטמת את השן ומגנה על מוך השן מפני חיידקים וכן מקטינה את הרגישות.

סתימות זמניות מכילות לרוב אויגינול, רכיב הנמצא בשמן ציפורן ובתרופות ללא מרשם לטיפול בכאב שיניים.

סתימות זמניות אינן מיועדות לטווח ארוך. בדרך כלל הן נופלות, נשברות או נשחקות בתוך חודש או חודשיים. אם עשו לכם סתימה זמנית, הקפידו לבוא למרפאת השיניים כדי להחליף אותה בסתימה קבועה. אם לא תעשו כן, השן עלולה להזדהם או שיתפתחו אצלכם בעיות אחרות.

מדוע מחליפים סתימות?

סתימות אינן מחזיקות מעמד לנצח. הן עלולות לשנות צבע. סתימות קומפוזיט בצבע השן מתכסות כתמים, מצהיבות או מתכהות עם הזמן. בזמן לעיסה נתונות השיניים וכל הסתימות בהן ללחץ עצום. גם אם לא מתפתחות בעיות אחרות, חלק מהסתימות יישחקו עם הזמן ויהיה צריך להחליפן. במקרים שבהן סתימה נופלת, נסדרת והופכת לחדירה או נשברת, יש להחליפה אפילו מוקדם יותר.

חיידקים ושרידי מזון עלולים לחדור מתחת לסתימה סדוקה או חדירה. מכיוון שאין אפשרות לנקות שם, החיידקים ניזונים משרידי המזון ויוצרים את חומצה שגורמת לעששת. עששת מתחת לסתימה עלולה להתפשט עוד לפני שתשימו לב או לפני שיופיע כאב. לכן עליכם להקפיד לבדוק את הסתימות באופן סדיר ולהחליף אותן אם מאותרות בעיות.

סתימות שנופלות

סתימות עשויות ליפול מכמה סיבות:

• אתם נוגסים חזק מדי בשן עם סתימה גדולה ושוברים את הסתימה או את השן.

• חומר הסתימה אינו מסוגל לעמוד בכוחות המופעלים עליו. לדוגמה, אם נשברה חתיכה גדולה משן קדמית, הרי שכתר חרסינה (בצבע השן) הוא הטיפול המתאים. במקרים מסוימים עשוי רופא השיניים להשתמש במקום זאת בסתימת קומפוזיט בעלת מראה אסתטי. אך אם הקומפוזיט גדול מדי, החומר הפלסטי עלול להישבר בעת נגיסה חזקה. בעת מילוי הסתימה חודר רוק אל החור. בסתימות קומפוזיט הדבר עלול להפריע לתהליך ההדבקות של החומר, הדבק לא ייצמד לשן כראוי והסתימה עלולה ליפול.

סתימות סדוקות

הן סתימות אמלגם והן סתימות קומפוזיט עלולות להיסדק זמן קצר אחרי שהוכנסו לשן או אחרי תקופה ארוכה.

סדקים עלולים להופיע זמן קצר אחרי ביצוע סתימה אם הסתימה גבוהה יותר משאר פני השן ונאלצת לספוג את רוב עוצמת הנגיסה. סדקים עלולים להופיע גם במשך הזמן מכיוון שכוחות הלעיסה והנגיסה משפיעים על הסתימה ועל השן ששוקמה.

כמו כן עלולים להיווצר סדקים קטנים בשולי סתימה. אלה נגרמים בדרך כלל כתוצאה משחיקה לאורך זמן. לרוב אפשר לתקן את הסדקים האלה.

סתימות חדירות

סתימה מוגדרת כחדירה כאשר צדה של הסתימה אינו צמוד כהלכה לשן. שרידי מזון ורוק עלולים לחדור בין הסתימה לשן ולגרום לעששת, לשינוי צבע או לרגישות.

הן סתימות אמלגם והן סתימות קומפוזיט עלולות להפוך לחדירות. לעיתים סתימת אמלגם חדירה במקצת לאחר מילויה. החדירות מתבטאת ברגישות לקור שפוחתת בתוך שבועיים-שלושה ולאחר מכן נעלמת לחלוטין. בפרק זמן זה מתרחשת קורוזיה טבעית בסתימה. הקורוזיה אוטמת את שולי הסתימה ומפסיקה את החדירות.

סתימת קומפוזיט עלולה להזדהם ברוק. הדבר מחליש את הצמדות הסתימה לשן ומאפשר חדירות. במקרים אחרים עלולים להיות רווחים קטנים בנקודות המפגש בין הסתימה והשן. רווחים אלה הם תולדה של התכווצות החומר בשעה שרופא השיניים ממקם את הסתימה. רגישות לאחר ביצוע סתימה קומפוזיט אמורה להיעלם עם הזמן. אם אינה נעלמת, ייתכן שיהיה צורך להחליפה.

סתימות הופכות חדירות גם עקב שחיקה לאורך זמן. את הסתימות האלה יש להחליף.

סתימות שחוקות

סתימות עשויות לשרוד אפילו 15 שנה ויותר. אך יהיו כאלה שלא יהיה מנוס מהחלפתן אחרי חמש שנים בלבד. רופא השיניים יחליט אם הסתימות שלכם שחוקות במידה שמחייבת את החלפתן.

הידוק לסתות וחריקת שיניים

אם אתם נוהגים להדק את הלסתות או לחרוק שיניים, ייתכן שתסבלו מיותר בעיות עם הסתימות. הכוח המופעל על השיניים עלול לגרום לרגישות ולשחיקה מוגברת של סתימות. הידוק לסתות או חריקת שיניים עלולים לגרום גם לשברים בשיניים ובסתימות או להתפתחות סדקים קטנים. אלו הם סדקים דקיקים שאפשר לראותם אם מאירים את השן באור חזק.

שמירה על סתימות

חלק מהסתימות עשויות להחזיק מעמד שנים רבות, אך אורך חיים ממוצע של סתימת אמלגם הוא כ-12 שנה. אורך חייהן של סתימות קומפוזיט עשוי להיות קצר יותר.

במהלך הבדיקה התקופתית בודק רופא השיניים את הסתימות שבפיכם. ייתכן שתזדקקו צילום רנטגן אם הרופא חושד שסתימה מסוימת סדוקה או חדירה או כדי לבדוק אם ישנה עששת מתחת לסתימה. קבעו תור במרפאת השיניים במקרים הבאים:

• אם יש לכם רגישות בשן

• אם אתם רואים סדק

• אם נראה שחלק מסתימה חסר

בקרו במרפאת שיניים באופן סדיר לצורך ניקוי השיניים, צחצחו במשחה המכילה פלואוריד והשתמשו בחוט דנטלי פעם ביום. אם יש לכם סתימות רבות או סתימות גדולות מאוד, ייתכן שהרופא ירשום לכם ג'ל פלואוריד לשימוש בבית. הפלואוריד עוזר לחזק את האמייל ולמנוע חורים בעתיד. רופא השיניים או השיננית יכולים גם למרוח ציפוי פלואוריד סביב שולי אותן שיניים במהלך הביקורת השגרתית שלכם.

כמו כן, אתם יכולים להשתמש בשטיפות פה שמורידות את רמת החומציות בפה. רמת חומציות נמוכה מקטינה את כמות החיידקים הגורמים לעששת וכך נוצרים פחות חורים בשיניים.

אם נוצרים סדקים בסתימות שלכם, תוכלו לבקש מרופא השיניים סד לילה. שימוש במגן שכזה יכול לסייע לכם להפסיק לחרוק שיניים ולהדק את הלסתות בזמן השינה.

החלפת סתימה

לפני שרופא השיניים יוציא סתימה ישנה, הוא ידון אתכם באפשרויות הטיפול. במקרים רבים אפשר לתקן סתימה ישנה במקום להוציא אותה ולהחליף אותה לחלוטין. עם זאת, כשחייבים להחליף את כל הסתימה, הרופא עשוי להעריך מחדש באיזה חומר להשתמש. עדכנו את רופא השיניים איך אתם רוצים שהסתימה תיראה. כך הוא יוכל לבחור את החומר המתאים לכם ביותר.
.Aetna, Inc 2002-2013 © כל הזכויות שמורות