איטומים דנטליים

מהם איטומים דנטליים?
איטומים דנטליים הם ציפויי פלסטיק שאותם שמים בדרך כלל על משטח הלעיסה (האוקלוזלים) של שיניים אחוריות קבועות – טוחנות ומלתעות – כדי לסייע בהגנה עליהן מפני עששת.

מדוע שמים איטומים דנטליים?
במשטחי הלעיסה של השיניים הטוחנות ושל המלתעות ישנם חריצים אשר הופכים את השיניים לפגיעות לעששת. חריצים אלה יכולים להיות עמוקים, קשים לניקוי, ולעיתים אף יותר צרים מזיף יחיד במברשת השיניים. פלאק מצטבר באזורים אלה, וחומצה שמקורה בחיידקים, הנמצאים בפלאק, תוקפת את האמייל ועלולה לגרום לחורים בשיניים. פלואוריד מסייע במניעת עששת ועוזר להגן על כל משטחי השיניים; האיטומים מספקים הגנה נוספת לאזורים שבהם קיימים חריצים ושקעים, וזאת באמצעות יצירת משטח חלק שמכסה על האזור המחורץ.

מתי שמים איטומים דנטליים?
את האיטום הראשון שמים בדרך כלל על החריצים בשן הטוחנת הקבועה הראשונה, ברגע שמשטח הלעיסה של השן בוקע לגמרי מתוך החניכיים. שן זאת גדלה מאחורי שיני החלב. מרגע שאוטמים את משטחי הלעיסה (האוקלוזלים) של שיניים אלה, האיטום יסייע לשמור עליהן. פרט לשיני הבינה, שמופיעות הרבה יותר מאוחר, הטוחנות והמלתעות ממשיכות לבקוע עד לטווח הגילים 11 עד 13. את משטחי הלעיסה של שיניים אלו ניתן לאטום ברגע שמשטחים אלה בוקעים לגמרי מתוך החניכיים.

Dental Sealants

האם שמים איטומים רק על משטחי הלעיסה של שיניים טוחנות ומלתעות קבועות?
בדרך כלל אוטמים את משטחי הלעיסה של השיניים האלו מכיוון שבאזורים ובשיניים אלו לרוב קיימים חריצים עמוקים. לעיתים משתמשים באיטומים גם בשיניים קבועות אחרות, במידה ויש בהן חריצים או שקעים צרים, על מנת לסייע בהגנה על המשטחים האלו. לחלק מהילדים ישנם חריצים גם בטוחנות הראשונות, שהן שיני חלב, וגם כטאן האיטומים יכולים להועיל. במקרה כזה עשויי רופא השיניים או השיננית להמליץ על שימוש באיטומים על משטחי הלעיסה של שיני החלב.

האם ניתן לשים איטומים דנטליים גם על שיניים של מבוגרים?
כן – אמנם הדבר פחות שכיח, אך לעיתים שמים איטומים על שיניים של אנשים מבוגרים החשופים לסיכון לעששת, על גבי אותם חריצים או שקעים צרים ועמוקים שאין עליהם עדיין סתימות או איטומים.

איך נראים איטומים דנטליים?
חומרי האיטום יכולים להיות שקופים, לבנים או בעלי גוון מעט שונה. הדבר תלוי בסוג חומר האיטום שבו נעשה שימוש.

כיצד מרכיבים את האיטומים?
תחילה מנקיה רופא השיניים או השיננית את המשטח שעל השן באופן יסודי באמצעות משחה ומברשת מסתובבת. לאחר מכן שוטפים את השן במים ומייבשים אותה. בשלב הבא מורחים תמיסה חומצית למשך מספר שניות על האזור המחורץ של משטח הלעיסה של השן, ולאחר מכן שוטפים אותה. פעולה זו יוצרת אזורים מיקרוסקופיים קטנים ומשטח מחוספס יותר מהאמייל שמסביב. המשטח המחוספס והאזורים המיקרוסקופיים מאפשרים לאיטום להתחבר לשן. לאחר ייבוש נוסף של השן, שמים את האיטום על השן ומקשים אותו בעזרת אור; לעיתים משתמשים בחומר איטום שבו שני רכיבים, חומר המתקשה ללא שימוש באור. ברגע שהאיטום מתקשה הוא הופך לציפוי פלסטי קשה, וניתן לשוב ללעוס באמצעות אותה שן.

מהו אורך החיים של איטום דנטלי?
באיטומים דנטליים משתמשים מאז שנות ה- 70 של המאה ה- 20 והם הוכחו כיעילים. מחקרים רבים מראים שהם יעילים בסיוע למניעת עששת על משטחי הלעיסה (האוקלוזליים) של השן. איטומים דנטליים יכולים להחזיק מעמד שנים רבות. אם מתעורר צורך בכך בעתיד, אפשרי לשים איטום חדש על אותה שן.

האם בכל זאת עליי להשתמש בפלואוריד אם יש לי איטומים דנטליים?
כן. איטומים דנטליים מגנים רק על משטחי השן שעליהם שמים אותם. הפלואוריד מסייע בהגנה על כל משטחי השן מעששת וחורים.

מאמרים נוספים שאולי יעניינו אתכם‎

למה לצפות בזמן הליך של אטימת שיניים?

הדבקת איטום חריצים אינה מכאיבה בדרך כלל ואינה מצריכה קידוח או שימוש בתרופות אלחוש.

  1. הכנת השן  – בשלב הראשון תלטש השיננית את משטח השן כדי לסלק פלאק ושרידי מזון מהמשטחים שבהם ישנם שקעים וחריצים. השלב הבא תבודד השיננית את השן ותייבש אותה. לאחר מכן תחרוט השיננית את משטח השן, תשטוף את חומר החריטה ותייבש את השן.

  2. התקנת איטום חריצים – השיננית תמרח את חומר האיטום על משטח השן באמצעות מברשת; לאחר מכן יוקשה החומר במשך כ - 30 שניות באמצעות אור מיוחד, כדי להדביק את האיטום לשן.

  3. הערכה – לבסוף יעריכו השיננית ורופא השיניים את האיטום הדנטלי ויבדקו את סגירת המנשך. לאחר שהתקשה, הופך האיטום הדנטלי לציפוי פלסטי קשה ותוכלו לשוב וללעוס באותה שן.