שיני בינה הן השיניים הטוחנות האחרונות הנמצאות בשני צידי הלסתות. הן גם השיניים האחרונות שבוקעות, בדרך כלל בגיל 16 עד 20.
היות ושיני הבינה הן שיני הקבע האחרונות שבוקעות, במקרים רבים לא נשאר עבורן די מקום בפה. הדבר עלול להוביל לשיני בינה כלואות, הלכודות מתחת לרקמת החניכיים על ידי שן אחרת או עצם. כאשר השיניים כלואות עלולות להופיע נפיחות ורגישות. שיני בינה הבוקעות באופן חלקי בלבד או הבוקעות במנח עקום, עלולות לגרום לצפיפות שיניים מכאיבה ולמחלות. לאור העובדה שלשיניים הנעקרות לפני גיל 20 יש שורשים פחות מפותחים ועקירתן כרוכה בפחות סיבוכים, ממליצה אגודת רופאי השיניים האמריקאית לצעירים בני 16-19 לבדוק את שיני הבינה שלהם כדי להחליט אם יש צורך לעקור אותן.
עקירת שן הינה הליך שגרתי למדי.
כיצד עוקרים שיני בינה?
רופא השיניים או כירורג פה ולסת ימליצו על הרדמה כללית או על אלחוש האזור בפה בעזרת הרדמה מקומית כגון נובוקאין®.
לאחר הוצאת השן (או השיניים) ייתכן שתתבקשו להדק שיניים בעדינות על פיסת גזה למשך 30 עד 45 דקות לאחר עזיבת מרפאת השיניים, כדי להגביל דימום כלשהו שעלול להופיע. ייתכנו נפיחות וכאבים אך לרוב הם פוסקים לאחר ימים בודדים; עם זאת, עליכם להתקשר לרופא השיניים שלכם במידה ואתם סובלים מכאבים, נפיחות, דימום או חום חמורים ומתמשכים. עקירת שיני בינה עקב צפיפות שיניים או שן בינה כלואה אינה אמורה לפגוע במנשך או בבריאות הפה בעתיד.
שן כלואה אופקית |
שן כלואה בזווית |
שן כלואה אנכית |