תסמונת השן הסדוקה מבוא

תסמונת השן הסדוקה מופיעה כאשר נוצר בשן סדק קטן שלא ניתן לראותו בצילום רנטגן או שהוא נמצא מתחת לחניכיים ולכן קשה מאוד לאתרו. הדבר מופיע לרוב בשיניים הטוחנות.

רוב האנשים חווים את תסמונת השן הסדוקה ככאב או אי נוחות בעת נגיסה במזון, או כאשר השיניים נחשפות לטמפרטורות חמות או קרות. הכאב או אי הנוחות לא יהיו קבועים, כמו במקרה של חורים בשיניים.

כמו במצבים רבים בפה, אין סיבה אחת בודדת לתסמונת השן הסדוקה. עם זאת, כמה סיבות נפוצות כוללות:

• אנשים החורקים או קופצים בחוזקה את שיניהם
• האופן בו נסגרות השיניים זו לעומת זו יכול להפעיל לחץ רב מדי על שן אחת ולגרום לשן להיסדק
• שיניים עם סתימות גדולות
• שיניים שעברו טיפול שורש

לאנשים רבים עם תסמונת השן הסדוקה יש תסמינים במשך חודשים מכיוון שזו אחת מבעיות השיניים הקשות ביותר לאבחון. בדיקת פה מלאה, בדיקת ההיסטוריה של השיניים, צילומי רנטגן ושימוש במכשיר צפייה בעל סיב אופטי יכולים לסייע בזיהוי סדקים. אנשים עם היסטוריה של שן סדוקה נוטים יותר לאירועים נוספים כאלה, בו זמנית או בעתיד.

אם אתם חורקים או קופצים את שיניכם, התייעצו עם רופא השיניים לגבי הטיפול. חריקת שיניים עלולה להגביר את הסיכון לתסמונת השן הסדוקה.

קייימות מספר אפשרויות טיפול הכוללות הדבקה, הרכבת כתר, ביצוע טיפול שורש, או במקרים קשים יותר, עקירה. סוג הטיפול עליו ימליץ רופא השיניים יהיה תלוי במיקום ובחומרת השבר בשן, לכן עדיף לקבוע תור מיד כשאתם חושדים שיש לכם סדק בשן.

אם הסדק גדל, פיסת שן עלולה להישבר. קיים סיכון מוגבר לפתח זיהום בחניכיים סביב השן השבורה. יתכן שתבחינו בבליטה דמוית פצעון בחניכיים ליד השן, זוהי מוגלה. אם אתם מבחינים בכך, אנא פנו לרופא השיניים שלכם לצורך הערכת טיפול בפה.

השיניים חזקות להפליא, אך הן עלולות להיפגם, להיסדק (בצורת שבר) או להישבר, דבר שעלול לגרום לנזק לעצב ולכל אי הנוחות הנלוית לכך. כמו כן, יתכן שמה שגרם לשן הסדוקה, הוא סתימה או כתר שהשתחררו או התפרקו לחלוטין.