סקירה כללית

אם שן נשברת או ניזוקה על ידי עששת, רופא השיניים ינסה לתקן אותה באמצעות סתימה, כתר או טיפול דנטלי אחר. אך כאשר הנזק גדול מדי ולא ניתן לתקן את השן, לא יהיה מנוס מעקירתה – או הוצאתה- מתוך המכתשית שלה בעצם.

פרט לנזק לשן ועששת, להלן כמה סיבות נפוצות אחרות לעקירת שניים:

ישנם אנשים עם שיניים עודפות החוסמות את בקיעתן של שיניים אחרות.

לפעמים שיני החלב אינן נושרות בזמן ולא מתאפשרת בקיעתן של שיני הקבע.

לפעמים יש צורך בעקירה לפני התקנת גשר ליישור שיניים כדי לאפשר לשיניים לזוז למקום המיועד להן.

אצל אנשים שעוברים הקרנות בראש ובצוואר, ייתכן שיהיה צורך לעקור שיניים באזור שדה הקרינה.

אצל אנשים שמקבלים תרופות לטיפול בסרטן עלולות להתפתח שיניים נגועות, מכיוון שהתרופות מחלישות את מערכת החיסון. לעיתים חייבים לעקור את השיניים הנגועות.

במקרים רבים עוקרים את שיני הבינה, לפני או אחרי בקיעתן בפה. שיני הבינה מופיעות בדרך כלל בסוף שנות העשרה או בתחילת שנות העשרים של חיינו. יש לעקור אותן אם הן נגועות בעששת, מזוהמות או כשאין די מקום בפה.

  • הוצאת שיניים/עקירת שיניים

הסבר

קיימים שני סוגי עקירות:

עקירה רגילה

הליך טיפולי זה מתבצע בשן שאפשר לראות בתוך הפה. בדרך כלל מבוצעות עקירות רגילות על ידי רופאי שיניים כלליים. בעקירה רגילה משחרר רופא השיניים את השן באמצעות מכשיר ששמו מניף שיניים. לאחר מכן משתמש רופא השיניים בצבת כדי להוציא את השן.

עקירה כירורגית

עקירה כירורגית – זהו הליך מורכב יותר, שבו משתמשים אם שן נשברה בקו החניכיים או שעדיין לא בקעה. כירורג פה ולסת מבצע בדרך כלל את ההליך הזה, על אף שגם רופאי שיניים כללים יכולים לבצע אותו. כדי לעקור בצורה כירורגית שן שבורה או שן בינה כלואה, הכירורג מבצע חתך קטן בחניכיים. לעיתים יש צורך להוציא חלק מהעצם שסביב השן או לחתוך את השן לשניים כדי לעקור אותה.

את רוב העקירות הרגילות אפשר לבצע תוך שימוש בזריקה בלבד (הרדמה מקומית); ייתכן שתקבלו גם תרופת הרגעה. לביצוע עקירה כירורגית, תקבלו הרדמה מקומית וייתכן גם שתקבלו הרדמה דרך הווריד (תוך-ורידית). אנשים מסוימים – כגון מטופלים עם בעיות רפואיות או התנהגותיות ספציפיות וילדים קטנים – עשויים להזדקק להרדמה כללית.

אם אתם מקבלים חומר מטשטש, ייתכן שתקבלו גם סטרואידים ותרופות אחרות דרך האינפוזיה. הסטרואידים מסייעים בהקלת כאבים ונפיחות לאחר העקירה.

בזמן עקירת השן אתם עשויים לחוש לחץ, אך לא כאב. אם אתם מרגישים כאב או צביטה, עדכנו את רופא השיניים.

תכנון

עקירת שן היא הליך כירורגי. אתם עשויים לחוש אי נוחות קלה אפילו לאחר עקירה רגילה. מחקרים מראים שנטילת תרופות המכילות איבופרופן, כגון אדוויל, מוטרין ואחרות, מפחיתות במידה רבה את הכאב לאחר עקירת שן. טלו את המינון שרופא השיניים שלכם ממליץ עליו, שלוש עד ארבע פעמים ביום. טלו את הטבלייה הראשונה לפני התפוגגות ההרדמה המקומית והמשיכו ליטול אותה במשך שלושה עד ארבעה ימים לאחר עקירת השן, או בהתאם להמלצות רופא השיניים.

עקירות כירורגיות גורמות בדרך כלל לכאב רב יותר מאשר עקירות רגילות. הקושי בעקירת השן משפיע על מידת אי הנוחות לאחר העקירה ועל משכה. ייתכן שרופא השיניים שלכם ירשום לכם משכך כאבים למשך כמה ימים. רוב הכאב נעלם לאחר ימים בודדים.

להלן מספר עצות שיסייעו להקטין את אי הנוחות ולזרז את ההחלמה:

להפחתת הנפיחות תוכלו להניח שקית קרח על הפנים. בדרך כלל מניחים ומסירים אותן לסירוגין כל עשרים דקות. אם הלסת שלכם כואבת ונוקשה לאחר חלוף הנפיחות, נסו קומפרסים במים פושרים.

אכלו במשך כמה ימים מזונות רכים וקרירים בלבד.

שטיפות עדינות במי מלח חמימים, החל מ – 24 שעות לאחר הניתוח יכולות לסייע בשמירה על ניקיון אזור העקירה. השתמשו בחצי כפית מלח בכוס אחת של מים. רוב הנפיחות והדימום נעלמים בתוך יום או יומיים לאחר הניתוח. החלמה מלאה אורכת לפחות שבועיים.

לאחר הניתוח אסור לעשן, להשתמש בקשית או לירוק. פעולות אלו עלולות להוציא את קריש הדם מהחור שבו הייתה השן.

אם נדרשים תפרים, ייתכן שרופא השיניים ישתמש בתפרים נמסים. תהליך זה אורך בדרך כלל שבוע עד שבועיים. שטיפות במי מלח פושרים יעזרו לתפרים להתמוסס. ישנם תפרים, שאותם צריכים רופא השיניים או המנתח להוציא.

התקשרו לרופא השיניים שלכם או למומחה לניתוחי פה אם:

הנפיחות מחמירה במקום להשתפר.

יש לכם חום, צמרמורות או אדמומיות.

אתם מתקשים לבלוע.

יש לכם דימום בלתי נשלט באזור העקירה.

האזור ממשיך להפריש נוזל או מדמם 24 שעות לאחר העקירה.

אתם חשים קהות בלשון, בסנטר או בשפתיים יותר משלוש עד ארבע שעות לאחר העקירה.

אזור העקירה כואב מאוד – זה עשוי להיות סימן להתפתחות של מכתשית יבשה.