כיצד לטפל בשיניו של התינוק שלי?

מכיוון ששיניו הראשונות של התינוק בוקעות בדרך כלל בסביבות גיל שישה חודשים, אין צורך לבצע את הפעולות הרגילות לשמירה על בריאות הפה כמו צחצוח שיניים וניקוי בחוט דנטלי. עם זאת, לתינוקות ישנם צרכים מיוחדים בתחום בריאות הפה שכל הורה חדש חייב להכיר. אלה כוללים שמירה מפני "עששת הבקבוק" והקפדה שהתינוק יקבל כמות מספקת של פלואוריד.

עששת בקבוק נגרמת על ידי חשיפה תכופה ולאורך תקופה, לנוזלים המכילים סוכרים. נוזלים אלה כוללים חלב, פורמולות מזון לתינוקות ומיצי פירות. הנוזלים שמכילים סוכר נקווים סביב השיניים כאשר התינוק ישן, נותרים שם זמן ארוך וגורמים לחורים המתפתחים תחילה בשיניים הקדמיות, העליונות והתחתונות. מסיבה זו אל תניחו לתינוקכם להירדם עם בקבוק בפה, אם הוא מכיל מיץ או חלב. במקום זאת תנו לו בעת ההשכבה לישון בקבוק עם מים או מוצץ המומלץ על ידי רופא השיניים לכם. אם את מיניקה, אל תניחי לתינוק לינוק באופן מתמשך. לאחר כל האכלה נגבו את השיניים והחניכיים של התינוק במטלית רחצה או בפד גזה נקיים ולחים.

הפלואוריד מועיל עוד לפני ששיניו של התינוק מתחילות לבקוע. הוא מחזק את אמייל השן בעת היווצרות השיניים. במקומות רבים מוסיפים פלואוריד למערכת מי השתייה הציבורית במינון המתאים להבטחת התפתחות תקינה של השיניים. כדי לדעת האם מי השתייה שלכם מכילים פלואוריד ובאיזה מינון, התקשרו לספק המים באזור מגוריכם. אם המים שאתם מקבלים אינם מכילים כלל פלואוריד או שהמינון בהם אינו מספיק, שוחחו עם רופא הילדים שלכם או עם רופא השיניים על טיפות פלואוריד שאפשר לתת לתינוק מדי יום. אם אתם משתמשים במים מנרליים לשתייה ולבישול, זכרו לומר זאת לרופא או לרופא השיניים שלכם. ייתכן שהם ירשמו לתינוק תוסף פלואוריד.