תסמינים של זאבת ובריאות הפה

זאבת היא מחלה אוטואימונית או מחלה המתפרצת, עקב תפקוד לקוי של המערכת החיסונית. כשתסמיני הזאבת מתפתחים, בריאות הפה נפגעת עקב התפתחותם של נגעים, אקוטיים (הופעה פתאומית לפרק זמן קצר) או כרוניים (נשארים לאורך זמן) ברקמות רכות. המחלה לא עוברת בהדבקה מאדם אחר וגם אינה יכולה להתפשט אל אדם אחר,, גם לא באמצעות מגע גופני. במחלה זו הגוף טועה ומזהה חלק מעצמו כזר. הגנות מערכת החיסון תוקפות תאים שונים באברים. באופן ספציפי, הנוגדנים הם שמגנים עליכם מפני גורמי דלקת אחרים. הנוגדנים תוקפים את גרעין התא, וזהו הגורם להופעת התסמינים. השם הרפואי של המחלה הוא זאבת אדמנתית והיא באה לידי ביטוי בשתי צורות, מערכתית (עם ביטוי באברים) או עורית (עם ביטוי בעור). יתכן דימיון בין התסמינים של המחלה לבין אלו של מחלות אוטואימוניות אחרות והם עשויים לכלול פריחה על עור גשר האף והלחיים, המכונה פריחה בצורת פרפר. פריחה עלולה להופיע גם באזורים אחרים על העור, אזורים החשופים בקביעות לאור שמש. תסמינים אחרים כוללים תשישות, נפיחות במפרקים, חום, נשירת שיער ודלקת באברים שונים, ביניהם הלב והכליות.

מי לוקה במחלה?

על פי פרסומי הקרן לזאבת באמריקה המחלה פוגעת במספר גדול יותר של נשים לעומת גברים. לרוב מתפתחת המחלה אצל נשים בגיל הפוריות, בקבוצת הגיל שבין 20 ל-45. נשים ממוצא אפרו-אמריקאי, היספאני ואסיאתי נמצאות בסיכון הגבוה ביותר. בנוסף, על פי פרסומי הקרן 16,000 מקרי זאבת חדשים מאובחנים מדי שנה, וחמישה מיליון אנשים ברחבי העולם סובלים מהמחלה

אבחנה על ידי רופא

לא קיימת בדיקה יחידה שבאמצעותה אפשר לאבחן את המחלה. האבחנה מתבססת על שלילת מחלות אימוניות אחרות ונוכחות של קבוצת תסמינים שנמצא קשר ביניהם לבין המחלה. בין הדוגמאות לתסמינים אלו ניתן למנות פריחה בצורת פרפר על הפנים, פריחות אחרות על העור, דלקת בלב, בעיות בכליות, דלקת מפרקים, בעיות במערכת החיסון וכיבים בפה.

שינויים בריאותיים בפה המאובחנים על ידי רופא השיניים

מחלת הזאבת אינה תורמת לשתי בעיות הבריאות העיקריות בתחום הפה, עששת ומחלה פריודונטית. מאידך תיתכן נוכחות של כיבים או נגעים בפה ב-9 עד 45 אחוזים מהסובלים מהמחלה; זאת על פי מאמר בכתב העת האירופאי לדרמטולוגיהEuropean) (Journal of Dermatology. הכיבים או הפצעים עשויים להיות בעלי אופי אקוטי או כרוני, ויתכן שיהיו דומים לסוגים אחרים של נגעים בפה. לעיתים אבחנה ראשונית תחייב ביופסיה ועבודה עם ראומטולוג, במטרה לקבוע האם מחלת הזאבת היא הסיבה לנגעים. במידה והמחלה פוגעת בבלוטות הרוק, המטופלים עלולים לפתח יובש פה, שעלול להצריך טיפולי פלואוריד. הטיפול בנגעים בפה נועד להקלה ובמקרים רבים הוא כולל טיפול מקומי בסטרואידים.

טיפולים אפשריים

הטיפול במחלה משתנה בהתאם לאברים שנפגעו ולחומרת הבעיה. הטיפולים עשויים לכלול מתן סטרואידים, תרופות נגד מלריה ומשככי כאבים. שינויים באורח החיים וניהול נכון של לחצים יהיו גם הם חיוניים. מידע נוסף על טיפולים תוכלו למצוא באתר האינטרנט של מאיו קליניק. קיימת תמיכה זמינה לאנשים הסובלים מהמחלה. ישנן גם מספר תרופות ניסיוניות זמינות, כגון ריטוקסימאב (Rituximab), המשנות את המערכת החיסונית במטרה להפחית את השפעות המחלה. עם זאת, כמו בכל המחלות האוטואימוניות, אין מרפא למחלה. קיימת רק האפשרות לניהול ארוך טווח של המחלה. אם אתם סובלים מזאבת או יש לכם חשד שלקיתם במחלה, עליכם לעדכן את השיננית ואת רופא השיניים שלכם בביקורת התקופתית הבאה במרפאת השיניים.

מאמרים נוספים שאולי יעניינו אתכם‎

השלכות של בעיות במערכת החיסון על בריאות הפה

אנשים עם בעיות במערכת החיסון נמצאים בסכנה להתפתחות של מחלות בחלל הפה. בעיות נפוצות הן: יובש פה (קסרוסטומיה); תסמונת הפה השורף, התקשות של השפתיים והלשון, צמיחת יתר של החניכיים וסיכון גבוה יותר להתפתחות של חורים בשיניים ושל מחלה פריודונטית.