מהם גירויים ונגעים בפה?

גירויים ונגעים בפה הם נפיחויות, כתמים או פצעים בפה, על השפתיים או על הלשון. אמנם ישנם סוגים רבים של פצעים ובעיות רפואיות בפה אך השכיחים ביותר הם אפטות, פצעי קור, לויקופלקיה וקנדידיאזיס (פטרת הפה). סוגים אלה נדונים בהמשך. אם אתם סובלים מפצעים בפה, אינכם לבד – כשליש מכלל בני האדם סובלים מכך בזמן כלשהו בחייהם. עם זאת, פצעים, גירויים ונגעים בפה עלולים להכאיב מאוד, להיראות רע ולהפריע באכילה ובדיבור. כל פצע או נגע בפה שנמשך שבוע או יותר צריך להיבדק על ידי רופא השיניים שלכם. ייתכן שהוא ימליץ על ביצוע ביופסיה (רקמה שנלקחת לצורך בדיקה), שברוב המקרים היא יכולה לקבוע את הגורם, ולשלול מחלות קשות כגון סרטן ו – HIV.

הסימנים הבאים עשויים להצביע על קיומו של פצע או נגע בפה:

• אפטות  הינן נפיחויות לבנות קטנות או פצעים לבנים קטנים המוקפים באזור של אדמומית. אמנם אפטות אינן מדבקות, אך לעיתים קרובות מבלבלים ביניהן לבין פצעי קור אשר נגרמים על ידי נגיף הרפס מדבק. יהיה לכם קל יותר להבדיל ביניהם אם תזכרו שאפטות מופיעות בתוך הפה ואילו פצעי קור מופיעים בדרך כלל מחוץ לפה. אפטות עשויות להישנות ויכולות להיות קטנות (מינוריות), גדולות (מז'וריות) או דמויות שלבקת (קבוצה או ריכוז של אפטות רבות).
• אפטות הינן נגע שכיח ובמקרים רבים הן חוזרות שוב ושוב. אמנם הגורם המדויק להיווצרותן אינו ודאי, אך חלק מהמומחים סבורים שבעיות במערכת החיסונית, חיידקים או וירוסים עשויים להיות בין הגורמים להן. גורמים כמו מתח, טראומה, אלרגיות, עישון סיגריות, מחסור בברזל או בוויטמינים מסוימים וכן תורשה עשויים אף הם לגרום לחוסר עמידות לאפטות.
• פצעי קור ראית כמו כתם עבה ולבנבן על פנים הלחי, על החניכיים או על הלשון. במקרים רבים היא קשורה בעישון ובשימוש בטבק ללא עשן, אך ישנם גורמים נוספים כגון שיניים תותבות שאינן מותאמות היטב, שיניים שבורות ונשיכת פנים הלחי. ייתכן שרופא השיניים שלכם ייקח ביופסיה היות ועל פי האומדנים חמישה אחוזים ממקרי הלויקופלקיה מתפתחים לסרטן. * במקרים רבים חולפת הלויקופלקיה כאשר מפסיקים את השימוש בטבק.
• פטרת הפה (קנדידיאזיס) הינה זיהום פטרייתי הנגרם על ידי קנדידה אלביקנס.כתמים הצהבהבים-לבנים המופיעים באזורים לחים בפה הם סימנים המעידים על קיומה. ייתכנו כאבים ברקמות מתחת לכתמים. פטרת הפה שכיחה במיוחד אצל אנשים בעלי שיניים תותבות, אצל ילודים, אצל אנשים המוחלשים על ידי מחלה ואצל כאלה בעלי מערכת חיסונית שאינה מתפקדת באופן תקין. גם אנשים הסובלים מיובש בפה או כאלה שמקבלים או סיימו זה עתה טיפול אנטיביוטי מועדים לחלות בפטרת הפה.

הטיפול משתנה בהתאם לסוג הבעיה. בסוגים הנפוצים ביותר של פצעים ובעיות רפואיות אחרות בפה, הטיפול הוא כדלקמן:

• אפטות - אפטות מחלימות בדרך כלל אחרי שבוע עד עשרה ימים, אך התפרצויות חוזרות הן דבר שכיח. משחות לטיפול מקומי הניתנות ללא מרשם, ומשככי כאבים, עשויים לתת הקלה זמנית. שימוש במי פה אנטימיקרוביאליים עשוי לעזור בהפחתת הגירוי. לעיתים רופאים מורים על טיפול אנטיביוטי כדי להפחית זיהום משני.
• פצעי קור – השלפוחיות מחלימות בדרך כלל בתוך כשבוע. מכיוון שאין תרופה לזיהומי הרפס, השלפוחיות עשויות לחזור ולהופיע בזמנים של מתח רגשי, לאחר חשיפה לשמש, וכן עקב אלרגיות או חום. מאלחשים לטיפול מקומי שאינם מצריכים עשויים להעניק הקלה זמנית. תרופות אנטיוויראליות הניתנות עם מרשם רופא עשויות להפחית זיהומים ויראליים מסוג זה – שאלו את רופא השיניים או את הרופא שלכם.
• לויקופלקיה – הטיפול מתחיל על ידי סילוק הגורמים לפצעים. אצל חלק מהאנשים פירוש הדבר להפסיק את השימוש בטבק. אצל אחרים פירוש הדבר להסיר שיניים תותבות שאינן מותאמות היטב ולהחליפן בכאלה שכן. רופא השיניים יעקוב אחר הבעיה שלכם, ויבדוק את הנגע מדי שלושה עד שישה חודשים, תלוי בסוג הנגע, במיקום שלו ובגודלו.
• פטרת הפה – הטיפול מורכב מבקרת הבעיות הרפואיות הגורמות להתפרצויות. ניקוי השיניים התותבות חיוני לשם מניעת בעיות הנגרמות על ידי שיניים תותבות. הוצאת השיניים התותבות בלילה עשויה לסייע. אם אנטיביוטיקה או גלולות למניעת היריון הינן הגורם, הפחתת המינון או החלפת הטיפול עשויה לעזור.
• גם תחליפי רוק עשויים לסייע במקרים של יובש בפה.
• ניתן להשתמש בתרופות אנטי פטרייתיות במצבים בהם לא ניתן לטפל בגורם לבעיה. להיגיינת פה טובה יש חשיבות מכרעת.

אפטות	הרפס