יתרונות האיטומים הדנטליים אצל ילדים

ברגע שצומחות שיני הקבע הן אמורות להישאר בפיכם למשך כל החיים; הדבר מחייב הן טיפול יומיומי בשיניים והן ביקורים סדירים אצל רופא השיניים. בעשרים השנים האחרונות גברה המודעות לחשיבות האיטומים הדנטליים. עם זאת, רבים מההורים שלא עברו טיפול כזה בצעירותם צריכים להרגיל עצמם לרעיון לפני שהם מחליטים להביא את ילדיהם למרפאה לטיפול כזה. רופא שיניים לילדים או שיננית יכולים לענות על כל שאלה ספציפית בנושא איטומים דנטליים, אך גם הבנה בסיסית לגבי מטרת האיטום וכיצד הוא עוזר בהגנה על השיניים תסייע לכם לקבל החלטה מושכלת.

מהו איטום דנטלי?

איטום דנטלי הוא מגן ששמים על שיני הילד כדי לאטום אותן בפני מזון וחיידקים שגורמים חורים בשיניים. על פי האקדמיה האמריקאית לרפואת שיניים לילדים (AAPD), " איטום דנטלי אצל ילדים ומתבגרים הראה ירידה בשכיחות חורים בשיניים בשיעור של 86 אחוזים לאחר שנה ו- 58 אחוזים לאחר ארבע שנים". איטומי שיניים בשילוב שגרת היגיינת שיניים מקיפה שכוללת צחצוח נכון, ניקוי בחוט דנטלי, טיפולי פלואוריד ותזונה בריאה, יסייעו לשמור על בריאות השיניים. בעוד שצחצוח שיניים ושימוש בחוט דנטלי הינם מרכיבים חיוניים בשגרת היגיינת הפה השומרת על בריאות השיניים, האיטומים מעניקים הגנה נוספת לאזורים מחורצים מפני עששת חריצים ושקעים.

אילו שיניים יש לאטום ומתי?

מספר השיניים שיש לאטום תלויה בנטייה של ילדכם לעששת. האגודה האמריקאית לרפואת שיניים (ADA) ממליצה שהשיניים הלועסות הראשונות, שהן הטוחנות שמופיעות בגילים 6 עד 12 שנים יעברו טיפול איטום. עם זאת, כל שן מועדת לחורים. להשגת הגנה מרבית, יש לבצע טיפול איטום בהקדם האפשרי לאחר בקיעת שן קבועה. אצל רוב הילדים זה יהיה בסביבות גיל 6.

מי מבצע איטום דנטלי?

איטום מתבצע בזמן ביקור במרפאת השיניים על ידי אנשי מקצוע (רופא שיניים, שיננית). לפני פעולת האיטום יש לנקות היטב את השיניים ולבדוק אותן. לאחר מכן מייבשים את השן המטופלת, מורחים חומר מסוים על השן, אשר נשטף ממנה לאחר מכן ומייבשים שוב את השן. בשלב השני שמים את חומר האיטום על משטח הלעיסה של השן ומאירים על השן באור מיוחד שממוקם מעליה, וזאת כדי להקשות את חומר האיטום על משטח השן. לרוב התהליך קצר ואינו מלווה בכאב; הילד יצטרך לשבת ללא תנועה בזמן הטיפול.

דאגות בריאותיות

האגודה האמריקאית לרפואת שיניים (ADA) הוציאה לאחרונה הודעה המתייחסת לדאגה של מטופלים לגבי האפשרות שאיטומים דנטליים מכילים ביספנול A (BPA). הודעת האגודה התייחסה לדו"ח משנת 2008, שהוכן על ידי התוכנית הלאומית לטוקסיקולוגיה. על פי דו"ח זה החשיפה באיטום דנטלי לביספנול A "נחשבת לאירוע אקוטי (נמשכת זמן קצר) ולא תדיר עם רלוונטיות נמוכה מאוד לאומדן החשיפה לה נחשפת האוכלוסייה הרחבה". האגודה האמריקאית לרפואת שיניים הוסיפה שהיתרונות במניעת חורים בשיניים באמצעות איטום עולים בהרבה על כל חשיפה ברמה נמוכה לביספנול A. אם אתם בכל זאת מודאגים מחשיפה לביספנול A, שוחחו על כך עם רופא השיניים של ילדכם לפני ביצוע האיטום, או בקשו ממנו להשתמש במותג מאושר כנטול ביספנול A.

מאמרים נוספים שאולי יעניינו אתכם‎

למה לצפות בזמן הליך של אטימת שיניים?

הדבקת איטום חריצים אינה מכאיבה בדרך כלל ואינה מצריכה קידוח או שימוש בתרופות אלחוש.

  1. הכנת השן  – בשלב הראשון תלטש השיננית את משטח השן כדי לסלק פלאק ושרידי מזון מהמשטחים שבהם ישנם שקעים וחריצים. השלב הבא תבודד השיננית את השן ותייבש אותה. לאחר מכן תחרוט השיננית את משטח השן, תשטוף את חומר החריטה ותייבש את השן.

  2. התקנת איטום חריצים – השיננית תמרח את חומר האיטום על משטח השן באמצעות מברשת; לאחר מכן יוקשה החומר במשך כ - 30 שניות באמצעות אור מיוחד, כדי להדביק את האיטום לשן.

  3. הערכה – לבסוף יעריכו השיננית ורופא השיניים את האיטום הדנטלי ויבדקו את סגירת המנשך. לאחר שהתקשה, הופך האיטום הדנטלי לציפוי פלסטי קשה ותוכלו לשוב וללעוס באותה שן.