סקירה כללית

סתימה עוזרת לשקם שן שניזוקה על ידי עששת ולהחזיר אותה לתפקוד וצורה תקינים. כמו כן, היא יכולה למנוע התפתחות של עששת נוספת על ידי סגירת אזורים שבהם יכולים חיידקים לחדור לתוך השן. רופא השיניים שלכם ייקח בחשבון כמה גורמים לפני שיחליט איזה סוג של חומר סתימה מתאים לכם ביותר; גורמים אלה כוללים את היקף התיקון הדרוש, האם אתם אלרגיים לחומרים דנטליים מסוימים, מיקום הסתימה בפה והעלות.

קיימים כמה סוגי סתימות אפשריים, לרבות:

סתימות קומפוזיט  (חומר מרוכב) – סתימה משרף מרוכב עשויה מתערובת של פלסטיק וחלקיקי זכוכית עדינים ותואמת את צבע השן. לכן משתמשים בסתימות קומפוזיט בעיקר בשיניים קדמיות או בחלקים של השן הנראים לעין. סתימות קומפוזיט מוצמדות ישירות אל השן וכך הן מפחיתות את כמות הקידוח הנדרש (בניגוד לסתימת אמלגם). הן גם חזקות יותר מסתימות אמלגם.

סתימות אמלגם  – סתימות אמלגם עשויות מתערובת מתכות לרבות כסף וכספית, ולכן אינן תואמות את צבע השיניים. לרוב משתמשים בסתימות מסוג זה עבור שיניים אחוריות. סתימות אלה חזקות מאוד ובדרך כלל מחזיקות מעמד לפחות עשר שנים ואף יותר.

סתימות זהב  – סתימות זהב עשויות מסגסוגת זהב שהיא עמידה מאוד. סתימות מסוג זה מחזיקות מעמד יותר מכל סוג אחר של סתימות. סתימות זהב אינן תואמות את צבען הטבעי של השיניים והן גם יקרות. בדרך כלל מחירן גבוה פי שש עד עשר מזה של סתימות אמלגם.

סתימות חרסינה  – סתימות חרסינה עשויות מפורצלן בצבע השן ולכן הן נראות טבעיות. סתימות חרסינה שבירות יותר מסתימות קומפוזיט ועלולות להישבר, אך הן גם עמידות יותר בפני היווצרות כתמים. סתימות החרסינה יקרות ומחירן עשוי להיות כמו זה של סתימות זהב או אף גבוה ממנו.

יונומר זכוכית  – סתימות יונומר זכוכית עשויות מאקריליק ומפלואורו-אלומינוסיליקט, שהוא רכיב של זכוכית. סתימות מסוג זה חזקות מאוד ומשתמשים בהן בעיקר אצל אנשים עם עששת רבה בחלק השן שנמצא מתחת לחניכיים. משתמשים בחומר זה גם עבור סתימות בשיני תינוקות1

הסבר

כדי למזער את הכאב בעת ביצוע סתימה, רופא השיניים עשוי לתת לכם חומר להרדמה מקומית, כגון לידוקאין. לאחר מכן יסלק רופא השיניים את העששת שבשן בעזרת מקדחה או לייזר.

לאחר שיסלק את כל העששת, יעצב רופא השיניים את החלל כדי להכינו לסתימה. סתימות מסוגים שונים מצריכות הליכי עיצוב שונים כדי להבטיח שהסתימה תישאר במקומה. ייתכן שרופא השיניים יניח בסיס או ציפוי פנימי בתוך השן, כדי להגן על מוך השן (שבו נמצאים העצבים).

תהליך ההתקשות של סתימות מסוגים מסוימים מתבצע בעזרת אור מיוחד. בסתימות מסוג זה מורח רופא השיניים שכבות של החומר ומפסיק מדי פעם, כדי להאיר על השרף באור בהיר. פעולה זו מקשה את החומר והופכת את הסתימה לחזקה.

בשלב האחרון, לאחר שהסתימה מותקנת במקומה, ישתמש רופא השיניים במלטשות כדי להשלים את צורת פני השן וללטש אותה.

תכנון

לאחר ביצוע סתימה עלולות להופיע מספר תופעות לוואי כאשר השפעת ההרדמה מתפוגגת. השן עלולה להיות רגישה ללחץ, לאוויר או נוזלים קרים או למזונות מתוקים. אנשים מסוימים עלולים לחוש קהות, עקצוץ וכאב קל באזור הזריקה. בדרך כלל נעלמות תופעות לוואי אלה בתוך מספר שעות לאחר הטיפול.

הרגישות אמורה להיעלם בתוך שבוע עד שבועיים. עד אז, השתדלו להימנע מכל דבר שגורם לתופעות לוואי אלה. אם השן רגישה מאוד או אם הרגישות אינה פוחתת גם לאחר שבועיים, התקשרו למרפאת השיניים וקיבעו תור לבדיקה.

הסיבה השכיחה ביותר לכאבים מיד לאחר ביצוע סתימה היא סתימה גבוהה מדי; רופא השיניים יתאים את גובה הסתימה על ידי בדיקת מנשך השיניים והסרת החומר העודף כדי להפחית את הכאב.

סוג נוסף ופחות שכיח של אי נוחות לאחר ביצוע סתימה הוא זרם חד שמופיע רק כאשר השיניים נוגעות זו בזו. התופעה נקראת הלם גלווני והיא מתרחשת כאשר שתי מתכות (אחת בשן עם הסתימה החדשה ואחרת בשן שמולה) נוגעות זו בזו ויוצרות זרם חשמלי בפה. תופעה כזו עשויה להתרחש, לדוגמה, אם יש לכם סתימת אמלגם חדשה בשן תחתונה וכתר זהב בשן שמעליה.

מידע נוסף על טיפולי סתימות

  • עצות לגבי לעיסה לאחר ביצוע סתימה בשן

הילחמו בחורים בשיניים בהווה כדי למנוע את הצורך בסתימות בעתיד.

חורים בשיניים אינם נעימים וגם תהליך ביצוע הסתימה אינו מהנה. השתמשו במשחת שיניים למניעת חורים, כדי להפחית את תדירות הביקורים הבלתי מתוכננים אצל רופא השיניים.